Archive for the ‘Uncategorized’ Category

Getting things DONE

September 15th 2014 marked a very fun milestone for me on my productivity journey, of getting things DONE. I’ve zeroed my email inbox, and my todo list – which were actually never empty probably since I was 14 – 20 years ago. There was always Something I needed to do, and Something I was busy with, even when I tried to ignore it.

Today was the first time I actually felt bored in YEARS. What a great feeling.

Why did I start this journey in the first place?

Each item, and each mail on my lists represented some sort of a commitment. Clearing up time, attention and energy from all of these commitments – felt to me like the only thing that would completely liberate me to take on new exciting adventures that I’d be able to focus on with 100% of my attention.

How long did it take?

2006 was the first time I read David Allen’s “Getting Things Done” where he suggested to do a “brain dump” into a written todo-list. I’ve used this list on and off, trying to ignore it at times – but these goals never went away until I properly dealt with each and every one of them. I had a couple of “kicks” to my determination to zero the lists: on May 2013, almost a year after I got married – I couldn’t postpone anymore sending thank-you cards to all of our wedding guests. Ouch. It’s a task on my list that got jammed for months, and was a huge psychological barrier for me – seeing it every day and not dealing with it.

Another “kick” was when I realized this last August on my birthday, that a year after that “thank you cards” incident, I still haven’t finished my todo list. My gift to myself on my 34th birthday was a determination to finish my todo list this year.

What was on my lists?

Everything that was important for me. House chores, career goals, phonecalls, financial planning, favors people asked me for, doctor visits, work, relationships, vacations, school work. Just anything. I used this list to get married, to start Anobi, to lead the board of Green Course, to finish my degree, move apartments, buy a car and so much more.

Surprisingly, some of the tasks got done by themselves – either they became no-longer relevant, or got done by somebody else (thank you everybody that helped me 🙂 ).

What were the toughest things to get done?

Some phone-calls, mostly when I had to call to apologize – presented themselves as a huge psychological barrier for me. It’s hard to admit being a jerk, and sadly I had to do it quite a bunch of times – (sorry again, you know who you are).

Letting go of some projects that I’ve started was also challenging at times. “Rigid Ingrid” was a victim, as well as some 42Tags support calls.

So, what’s the secret?

If I had to point out one thing, it’s focus. About a year ago I’ve started to follow Dave Ramsey, with his journey to help people get out of debt. The most effective tactic suggested in his podcast – is something he calls “gazelle intensity”. No restaurants, no vacations, no money for retirement, extra jobs, selling everything possible, eat only “beans and rice, rice and beans” – and every dime is thrown into debt. You can “wander into debt”, but getting out of it requires intensity and intention. Same holds for “time debt”.

What tools did I use?

Some ideas inspired by GTD: a separate list for “waiting for”, priorities, context (errands, phone-calls, meetings), using the calendar effectively.

Along the way I seriously tried “Remember the milk”, “Backpack” (RIP), and a physical notebook. Eventually the tool that proved itself to be the most effective for me turned out to be a text file synchronized with Dropbox between my different screens. About a year ago I’ve added “todo.txt” – as an iphone app, a Sublime extension, and a command-line tool (mainly for archiving).

GymMail.com – No, not really

Just a stupid idea to have a mail service connected to one of those thingemagigies that measure your everything.

You’ll get to read your email only after you’ve done your allotted running for the day.

אורנג’, באמת שניסיתי לפנות אליכם.

נציג אורנג’ יקר,

ניסיתי לפנות אליכם גם ככה:

 

 

והתשובה שקיבלתי היא זו:

אתה אמור לדעת מה לעשות כבר, ואני מקווה שתבין איך להשיג אותי.

כמו כן, אבקש גם החזר של 150 שקלים בחשבון הקרוב על ביטול הזמן שלי בשעה האחרונה.

תודה,

איתן.

What’s going on with the Hebrew search in Apple’s App Store??

This is a guest post by my friend Benny Weingarten.
Benny submitted כנסת פתוחה to the AppStore just recently, and was surprised by how hard it is to find his application – even if you searched for it explicitly.
————————-
Searches of Hebrew app names in the AppStore yield irrelevant results. Search for the application בנק (bank), and the first two applications are not related to banks at all. The same goes with almost every other search keyword: מילון, אופניים..
What I found out is that the search is conducted not on the WORD, but on the LETTERS
I’ve even dug into it:
1. Search for ארץ or א ר ץ – and you will get exactly the same results in the same order. While, searching for “fiver” or “f i v e r” – will give you totally different results.
2. Search for נענע or נע or נענענענענענע – and you will get exactly the same results. Searching in English for “ba” and “baba” gives different results, while “bababababababababa” will yield no results at all.
3. No matter what, you always get tons of search results in Hebrew. In English – you only get relevant ones. The reason, I presume, is that in Hebrew – the letters are being searched, with no regard to their order. And the results will always contain the apps that have in their keywords all of the letters written in the search term.
4. Try this thing out: Take all the letters in your app’s keywords and names. Say, it will look like this: אבגדהוחטיכלמנסעפקרשת. Search for it – your app will be on the list. Try to add any other letter to this – your app disappears from the results.

5. unexplainable exception: After retrieving the list of relevant application, the AppStore sorts them in a way I could not figure out yet. There are some points to consider:

  1. search for the word פסיכומטרי, the application פסיכומטרי would be the first on the list
  2. search for the word פסיכומטר, the application פסיכומטרי suddenly appears at the 20th place.
  3. search for the application שיחור, the application שיחור appears at the 3rd place
6. Anecdote: There is ONE Hebrew application that contains ALL the possibleHebrew letters (including final letters – ך, ם, ף…)

Coworkin’ anybody?

אז סיימתי לעבוד בחברה מסודרת לפני שלושה שבועות, ועכשיו כשאני עושה כל מיני עבודות מוזרות ומתנסה בכל מיני פרויקטים – קצת ביאס אותי לעבוד לבד בבית / בבתי קפה. הצעתי לחברים בפייסבוק, למי שרוצה – לבוא לעבוד ביחד. לא על איזה פרויקט משותף. כולנו פה כבר עסוקים מספיק עם הדברים המאוד חשובים שאנחנו עובדים עליהם גם ככה. התכוונתי פשוט פיזית לשבת ביחד – כשכל אחד גם ככה עסוק בעניינים שלו. ולהיחשף ככה לאנשים / מקומות / סיפורים – בהפסקות האלו שאנחנו עושים בזמן העבודה.

זה מתאים לאנשים שמבלים זמן רב מול מסך… מפתחים, מעצבים, כותבים, סטודנטים.

זה לא מתאים אם במסגרת העבודה שלכם אתם מדברים הרבה בטלפון / פוגשים אנשים / עושים עבודה פיזית / ממש חייבים את המחשב השולחני שלכם, או סתם עושים הרבה רעש.

סוג של Couch-Surfing, רק למקומות עבודה. בהיעדר מונח אחר שאני מכיר לנושא אימצתי את המונח CoWorkin. החיים בעיר וה Mesh.

בגדול, מסך הכל 4 ימים שהעברתי עד כה בצורה הזו, אני סופר, סופר, סופר מרוצה – אקסטרה אורדינר. עם בני החלפתי ידע על פלטפורמות פיתוח ל Mobile. עם ערן נחשפתי לגולש טבעוני בבודהה בורגר. עם אורן השלמתי פערים מתקופת הצבא ודיסקסטי איתו על מכירות. ובמשרד של גילי – פגשתי עוד מישהו שאפשר לדבר איתו על ארכיטקטורת צד-שרת באמזון.

ואם לדבר על העבודה שלי עצמה – אני מרגיש פרודוקטיבי למדי. זה מאוד נחמד שיש גישה בלתי אמצעית לאנשי מקצוע כל כך טובים כמו החברים שלי, עם הזדמנות כל כך טובה לצמוח ולהסתכל על בעיות בצורה חדשה ומרעננת דרך עיניים של מישהו אחר.

זה לא שהכל וורוד. להגיע ולחזור למקומות בצד השני של העיר זה משהו שלוקח זמן. במיוחד למצוא את הבית כשעוד אף פעם לא הייתי בו. גם צריך לוודא שיש תיאום ציפיות, ותקשורת טובה, ויכולת התגמשות. ובכל זאת עובדים בבתים של אנשים, ומתאמים את המפגשים דרך פייסבוק, אז צריך לפתח איזה Etiquette – שבטוח משפיע גם על כמה שמספיקים ביום עבודה.

סיכום ביניים? שווה!

טיפים למארחים

תה, קפה, חלב, כיבוד קל, סיסמה פשוטה ל WiFi, לסדר את הבית, להודיע לשותפים, לדאוג להנחיות אופטימליות לגבי דרכי הגעה, ליידע מה אפשרי לאכול באזור, אוזניות.

טיפים למתארחים

להניח שאין כיבוד ולהביא נישנושים / תרמוס, להביא מפצל ואת כל מה שצריך ליום העבודה, להניח שהספה שאתם הולכים לעבוד עליה בתור כיסא מחשב היא מיטת פקיר, להניח שלוקח הרבה זמן למצוא את המקום, להתנתק מהטלפון, להביא אוזניות.

טיפים לשני הצדדים

לתקשר מראש מה הולכות להיות שעות העבודה, באיזה שעה נראה לכם מתאים לאכול.

להנות.

In-Joy!

Ditto clipboard manager – get your free bang of productivity NOW

If you copypaste a lot (and if you read this blog, you probably do) – then you won’t regret starting to use a clipboard manager. I use it daily now, several times a day. I’ve used it to write this post. I count on my clipboard now more than ever, and it’s like having a giant, searchable, saved-to-disk, copy of all the ‘copys’ I had in weeks. It remembers images, not only text. It has got shortcuts, for those times you need to paste 3 things in different places. And it’s just been a good friend in the past 3 years I’ve used it. Every time I fire Ditto up (Ctrl+` has actually become a fun key combination 😉 ), and start going through my past ‘copys’ – I feel like I’ve just saved so much valuable time.

A couple of days ago I met a couple of friends that worked with me. They all agreed it was the most useful recommendation I ever gave them. It was such a funny conversation. What tool can make you appreciate it so much??? It’s better than a guitar! They all recommend it to everyone they work with… Hell, we loved it so much at the time, that we even opened a Facebook group for it 🙂 – http://www.facebook.com/group.php?gid=51343612903.

Funny how things turn up 🙂

I went the extra mile to write this post, and you read it so far, so do yourself a favor and at least give it a try 🙂

Free, open-source, fun. I don’t get a dime for this. Just your future self thanking me till the end of time.

http://ditto-cp.sourceforge.net

Might not the best one out there – but the best one I’ve found. And it’s awesome.

הצ’ופצ’יק של הבקבוק

הרגע קיבלתי במייל:

גוזרים את קצה בקבוק הפלסטיק, לפני השליחה למחזור…

את שקית הפלסטיק העבירו דרך הצ’ופצ’יק שזה עתה גזרתם…

זה בטח טוב יותר מלקנות סוגרי פלסטיק מן החנות – לא?

[האמת שאני מעדיף בכלל לא לקנות בקבוקים… 🙂 נו…].

הגיע מהמרכז לקיימות שכונתית, תור המדבר, חינוך בראי הנגב, שבועת האדמה, ארגונים למען קיימות באר-שבעית, kayamutB7@gmail.com, 054-8339449.

ותודה לאלעד שהעביר

Kindle 2, in Israel

Update: Kindle can now get purchased in Israel, shipped to Israel, with an Israeli credit card, and the Israeli 3G network.

There’s something I didn’t anticipate before I actually started to heavily use the Kindle. Although it seems obvious at first, the implications of books on demand are quite amazing. The thing is, it actually takes less than 5 minutes between the time you decide that you want to buy a book – to the time you can start reading it. Without an e-reader, you are dependent on your local store’s stock, or have to wait for 2 weeks for your book to arrive by mail (at least here, to Israel). But, once we don’t need to move atoms in order to read books – suddenly the access to knowledge drastically improves. I’ve noticed that in the past I’ve compromised about the books I read. It now feels like in any given moment – I’m reading the exact book that I want to read the most in the whole world. This is a very empowering feeling, that I didn’t hear people talk about when discussing e-readers.

Getting the Kindle to work in Israel

I’ve received so many good recommendations about the Kindle, that I couldn’t resist it. When Tal told me he’ll be in NY, after some deliberation over the Sony eReader – I decided to go for it with Amazon’s Kindle 2.
Buying it was easy. Payed with my Israeli Visa, got it shipped to Tal’s place in NY, and a week later less $330 in the bank – I got to grab this weird piece of new technology. All in all – it certainly delivers. I already had a great time reading from it a couple of books at once, and even finishing some of them.
Eran told me that I can’t just buy Any book as a first one. So buying “Free” by Chris Anderson seemed like a fun way to start :). Little did I know.

To test the buying process, I first tried to “buy” a free classic by Oscar Wilde.

We are sorry...
 We could not process your order because of geographical restrictions on the product which you were attempting to purchase. Please refer to the terms of use for this product to determine the geographical restrictions.
 We apologize for any inconvenience this may have caused you.

What???
Ok. No problem. Probably a DRM thingy, I’ll just run a machine from the US (on Amazon’s servers :P) – and bypass this stupid IP filter.
Nope. Same result.
Tried to buy 5 other books. None of them agreed to get purchased. Even those that cost moer than $0.00.
A phone call to the customer support pointed me to item 12 in the FAQ:
http://www.amazon.com/gp/help/customer/display.html?nodeId=200316870&#intl
They say that you shouldn’t buy a Kindle if you live outside the US…

Hmmmm…

At this point I practically had a brick in my hand. It can display its own user’s manual, and show book covers, but I have nothing to do with it…
Luckily I have some relatives with bank accounts in the US that agreed to help. So, an hour and a half later, and after 2 more phone-calls to support, and a refund for a book I mistakenly bought – I found out how I can pay for books. My relatives’ credit card had to be linked to the “Click Once” button. And I now buy myself gift cards from my Israeli credit card in order to pay for my books without charging my relatives.

Oh well.

Some experiences

1) Although it is “wireless”, Amazon chose to use Sprint’s cellular network instead of WiFi. So the Kindle is dumbed down in Israel. Nu shoin.
2) The reading experience is awesome. The print looks so good, that it feels like touching the future.
3) Now that I turned off the inactive wireless connection, it seems that I won’t need to charge it in the coming weeks 😛
4) The internal dictionary is very powerful. I can now read classics written in 200 years old English.
5) I want Headup on my Kindle. When I read about Seattle, I want its pictures. My business-connections to Microsoft, right where it is mentioned. And an interview with Jeff Bezos – right on the screen. Is it too much to ask for?
6) I also want to share a paragraph every now and then with a friend. This paragraph could be exactly what he needs, when he needs it, and having the ability to discuss it with him – right from my Kindle – could be soooo neat.
7) Amazon’s library contains about 350,000 titles for Kindle. So far, I’ve found there every book I wanted to read.
8) No more waiting for books! Hurray! No shipping, no delivery burdens, fun fun fun!!! The ability to think of “The Singularity is Near” – and start reading it less than 5 minutes later – is game changing.

A note about books vs. the web

For a reason I still can’t explain, reading books is a totally different experience from reading a text online. The concentration and focus are much deeper with a book. Your thoughts merge with the book instead if wondering “what else am I missing while I’m reading this paragraph”. I know you’re thinking about other things if and while you read these words 🙂
So, the ability to get access to great thinkers. And not a superficial access as you get on the net – but a focused and immersive access as you get from books or good movies – all of this instantly, within minutes – is the biggest benefit of this device.

Kudos to Amazon, and this very neat technology.

רוצים לחסוך במים? תאכלו פחות בשר(!)

רשות המים לא תאמר לכם את זה.
גם הארגונים הסביבתיים לא רוצים להתפס כקיצוניים.
האמת, שהופתעתי לגלות שגם הרבה פעילי סביבה שאני מכיר – כלל לא מודעים לקשרים האלו.
אבל מי שקצת בדק, כבר הבין:
1 קילו בשר = כמה מאות(!) (למעלה מאלף?) ליטרים של מים.
מארק ביטרמן, כתב האוכל של ה New York Times – משווה את ההמבורגר, שהיה פרה, ואנחנו כל כך אוהבים לבלוס – ללא פחות מאשר נשק להשמדה המונית(!).
נשמע מופרך? צפו בעצמכם בסרטון המצורף מ TED. מאוד, מאוד מומלץ.
ההיגיון שעומד מאחורי המספרים האלו הוא פשוט.
ואני אנסה לתאר אותו בצורה פשוטה וברורה:
הסטייק שמונח על הצלחת שלכם לא הגיע לשם יש מאין. זו היתה פעם פרה. וזה הפתיע כמה אנשים שדיברתי איתם, אבל הפרה הזו לא הסתובבה באופן חופשי בג’ונגל עד שצייד אבורג’יני לכד אותה ומכר אותה לסוחר הבשר שלכם. הפרה הזו גודלה במיוחד בשבילכם, ובמימון שלכם, כששילמתם 29.99 ש”ח על הארוחה במקדונלד’ס. ה 100 גרם בשר בלחמנייה, היה פעם שריר של פרה – שנדרשו משאבים כדי לגדל אותו.
איזה משאבים אנחנו מממנים כשאנחנו אוכלים בשר? כל מיני. אוויר, ומים, ואוכל, ואנטיביוטיקה, וטיפולים, ושטח, ומשכורות לכל מיני מתווכים בדרך, ודלק לנהגי משאיות וטרקטורים, ופרסומות, ורווחים, ואולי עוד כל מיני דברים (מדובר כידוע בתעשייה שלמה).
אז הפרה שתתה במהלך חייה. וכדי להחזיק את השריר הזה בחיים, נדרשו כמה ליטרים טובים של מים. וזה חלק משמעותי מהמשאבים שהיא צרכה, אבל לא על זה אני מדבר.
הפרה גם אכלה אוכל.
בעבר פרות היו אוכלות עשב, אבל עם הזמן הסתבר שאפשר להפיק יותר בשר יותר מהר אם מאביסים את הפרות בתירס וסוגים שונים של חיטה וסויה. וכאן מתחיל להסתבר איפה מסתתרים כל המים האלו. אם נתייחס רק למעבר של הקלוריות מהאוכל של הפרה, לפרה, ואלינו, נגלה:
1 קילו בשר = כמה עשרות ק”ג של אוכל לפרה. 1 ק”ג אוכל לפרה = כמה עשרות ליטרים של מים (ושטח, ודשנים, וריסוסים נגד מזיקים, ודלק לקומביין, ועוד ועוד…).
ובסך הכל: 1 ק”ג בשר = כמה מאות ליטרים של מים (+טביעת רגל אקולוגית די רצינית).
ואם נאכל חסה במקום בשר, זה גם כמה עשרות ליטרים של מים, לא?
נכון. וכמה עשרות ליטרים של מים, זה הרבה פחות מכמה מאות ליטרים של מים. חסכנו שלב שלם של המרת אנרגיה בדרך, שחוסך הרבה מאוד משאבים.
אבל נועדנו לאכול בשר, וזה גם לא בריא להיות צמחוני, לא?
לא יודע אם נועדנו למשהו. בטח שכל התעשייה הזו היא מעשה ידי אדם, ולא איזשהו תכנון “אלוהי” ש”נועדנו” אליו. מה שכן – הפחתה משמעותית של כמויות הבשר שאנחנו אוכלים אינה פוגעת בבריאות. להפך. במקרים רבים היא אפילו משפרת את המצב הבריאותי. אבל זה נושא לפוסט אחר, וביטרמן יודע ומספר על זה יותר טוב ממני.
אבל כבר הרגו את הפרה שמונחת עכשיו על הצלחת שלי, איך זה יעזור אם אני לא אוכל אותה?
זה לא יעזור. אכן הרגו את הפרה שאתה עכשיו הולך לאכול. ואם גם תשלם על הארוחה שלך, אז ימשיכו לגדל עוד פרות, כדי להביא גם אותן לצלחות של עוד אנשים בעתיד. לעומת זאת, אם תפסיק את המימון של התעשייה הזו ותקנה תפוח אורגני, אולי יחליטו לעשות עם הכסף שלך דברים אחרים…
רגע, אתה מצפה מכולם להיות צמחונים? השתגעת?
הפחתה משמעותית של כמויות הבשר שאנחנו אוכלים יכולה משמעותית להקטין את טביעת הרגל האקולוגית שלנו.
אני באופן אישי לא הפסקתי לגמרי לאכול בשר, רק הקטנתי את כמות הבשר שאני צורך בערך ב – 98%. (אני עכשיו אוכל בשר בערך פעם בחודשיים ולא בכל יום ויום).
זה לא יקרה מהיום למחר.
פרה פרה.

התוכנית הסודית למלחמה בשחיתות – 2

התנועה הירוקה יוצאת בקמפיין להתפקדות, שאני מאוד תומך בו:
ועידת התנועה הירוקה
בעבר אפילו כתבתי על הנושא כאן: התוכנית הסודית למלחמה בשחיתות.
התפקדות, לכל מפלגה שלא תהיה – מקרבת אותנו למעורבות אזרחית אמיתית.
אני כבר התפקדתי…