איך להתמודד עם דחיינות
האמת, אין לי מושג. אבל הנושא התברר בתור הנושא שהכי מטריד את כולם בסדנא לניהול זמן שהעברתי למגמה ירוקה – אז אשתף כמה רעיונות שנתקלתי בהם עד כה:
* הספר “לאכול את הצפרדע” – מציע בכל בוקר לבחור את הנושא שהוא הכי חשוב מצד אחד, ואנחנו הכי נרתעים מלגעת בו מצד שני – ולבלוע את הצפרדע דבר ראשון על הבוקר.
* בספר Getting Things Done – דיויד אלן מבחין שרוב הפרוייקטים שאנחנו מטפלים בהם כוללים בין 1 ל 3 שלבים – ולא באמת מצריכים רישום מפורט של כל הצעדים כדי להשלים אותם. ההצעה שלו היא לרשום ברשימת ה Todo שלנו את הצעד הקונקרטי הפיזי הבא שנדרש כדי לקדם את הפרוייקט שאנחנו מדחיינים. ככה אנחנו מקטינים את כח הרצון הנדרש כדי להתחיל לגלגל קדימה את הכדור. בשבילי – כדי לצאת מהבית לרוץ גם כשלא ממש בא לי – כח הרצון הנדרש ממני הוא כח הרצון הדרוש כדי ללבוש את נעלי הריצה. משם הכל זורם.
* סיכון, דרמטיזציה, והתרגשות סביב הנושא שאנחנו מדחיינים – יכולים לסייע להנעה לפעולה.
* Wait But Why כתב פוסט על דחיינות שנהניתי לקרוא בזמנו, ואפילו הרצה על כך בטד – אבל לצערי אני לא זוכר כבר מה נאמר שם, רק משהו על כך שבמח של כולנו יש חלקים שמתנהגים כמו זוחלים וקופים 🙂